קווינסטאון עיר האדרנלין - Queenstown City of Adrenaline

תמונה ליום המשפחה בגן

אחרי התולעים הזוהרות בטה אנאו עברנו בכמה חנויות מזכרות (צריכים להתחיל לקנות מתנות, אנחנו מזכירים לעצמנו), רכשנו כמה ספרים לנבו ואלה במחירי מציאה, והלאה לקווינסטאון בלי להוריד רגל מהגז מאה ומשהו קילומטרים. בקווינסטאון בחרנו לגור בקמפינג טופ-טן 5 דקות מחוץ לעיר כי כמה ביקורות ובלוגים סיפרו שקווינסטאון היא עיר תוססת וערנית גם בלילה והקמפינגים בעיר רועשים (בניגוד לכל שאר הקמפינגים שבהם החל מ-10 בערב משתרר מה שנבו קורא "שקט מוחלט", ללא ספק ביטוי שהוא למד בגן תאנה). בכל מקרה, בתור בוגרים בעלי מנוח העדפנו את השקט מחוץ לעיר, בקמפינג מרווח. התברר גם שיש שם טרמפולינה ענקית ממש ליד החניה שלנו, חגיגה לילדים ובמיוחד לשקד.

After the glow-worms in Te-Anau we passed through some souvenir shops (we have to start buying gifts at some point), bought some books for Nevo and Ella and drove all the way to Queenstown without stopping for about a hundreds miles. In Queenstown we chose the Top-10 holiday park 5 minutes out of town because we read in some blogs that the campgrounds in town are noisy (compared to all other campgrounds around NZ, where you can hear yourself breathing after 10pm). Anyways, we preferred the silence out of town and apparently the right choice because of the huge trampoline right next to our site.

קונספט מעניין לנדנדה

על הטרמפולינה עם חברה ניו זילנדית ששקד שוחחה איתה ולא הבינה מילה ממנה

למחרת קמנו באיזי ונסענו לספוג קצת נופים בנסיעה צפונה לאורך האגם. הנופים לא הכזיבו, כל עיקול בכביש חשף עוד פסגה מושלגת ועוד הזדמנויות צילום.

The next day we drove north to see the views that were astonishing. Every turn in the road unveils yet another snowy peak and a turquoise lake.

איזה יפים!

הגענו לגלנורקי בסוף האגם. העיירה עצמה לא מעניינת אבל עשינו שם פיקניק נחמד (שבו אלה חיסלה לכולם את הסלמון) וטיול חביב סביב ביצה עם נופים לכל הכיוונים ולהקת ברבורים.

We reached Glenorchy – a small and not very important town but we had a nice picnic (in which Ella ate all the Salmon for everyone) and a little hike through wetland, views and swans included.

לא, הוא רק מצטלם

חזרה לקמפינג לקבלת שבת וארוחת ליל שישי, ואפילו פירות יבשים מפירות "ארצנו" לקינוח. זה, ועוד "פרפר נחמד" לט"ו בשבט, כבר סידר לנו אווירת חג.

היום הבא הוקדש סוף סוף לעיר עצמה. בדרך צילמנו את שורת תיבות הדואר בכפר שגרנו בו "ארתור'ס פוינט" – תיבות דואר מקוריות במיוחד.

Back to the camping ground for a Shabbat and Tu Bishvat dinner. The next day we finally saw the town. On our way there we took pictures of the very original mail boxes in the village we stayed in - Arthur's point.

שורת תיבות דואר מקוריות

נבו עושה פוזות ליד חנות חמודה לחרוזים

פתחנו בשוק אומנים בגן על שפת הים. תמיד נחמד למצוא שוק או פסטיבל או אירוע כלשהו, ולסלעית יש חוש למצוא אותם.

We started in an arts and crafts market in the small waterfront park. It is always fun in a market or a festival and Salit has a good sense to find them.

לא, זה לא עוגות

אז שוטטנו, צילמנו קצת, ופגשנו משפחה ישראלית בטיול ארוך בדרך חזרה לארץ אחרי כמה שנים שגרו באוסטרליה. סיבה למסיבה או לפחות לפיקניק משותף על הדשא לפרוק חוויות מהטיול, חיים בחו"ל, חזרה לארץ, ובאופן כללי להתאוורר. יוצא לנו לפגוש הרבה ישראלים וגם מטיילים אחרים אבל בדרך כלל הם צעירים שמטיילים בראש אחר משלנו מבחינת מקומות לינה, טיולים, וכו'. אם כבר יוצא לנו לפגוש משפחה מטיילת, נמצה את החוויה. שקד והבנות שלהם קלעו צמה בשיער וטרפנו פיצה וקולה לפני העלייה ברכבל להר שמעל קוינסטאון.

So we walked around, took some pictures and met an Israeli family on their  trip before going back to Israel after a few years in Australia. That was a great reason for a joint picnic to share some stories. During our trip we meet a lot of young Israelis, mostly younger guys on their big tour. Some of them are very nice and fun to be with but they have different way of traveling and mostly don't have the limitations that we have. To meet another family is a treat. Shaked and their girls got their hair braided and we had pizza and coke.

קולעים נוצות בשיער

פיקניק על הדשא עם "האוסטרלים"

נבו עם פסל של מואה (ציפור שהמאורים הכחידו)

בדרך קנינו לאלה סנדלים חדשים במקום הישנים שהיו כבר קטנים עליה. כבר ציינו שהכל בניו זילנד יקר?

We then bought new sandals to Ella, did we mention that everything in NZ is very expensive?

אלה מדגמנת שני סנדלים שונים ומשקפי שמש

הנופים מההר משגעים, ומבחר אטרקציות למעלה קיבלו את פנינו.

We took the gondola up the hill over Queenstown. They view from the top is spectacular and there are all kind of attractions to choose between.

התלהבנו שאפשר לזהות את הקראוון שלנו מלמעלה ואפילו לצלם אותו לא רע עם מצלמת הסופר-זום החדשה שלנו (מפענח נשאר מפענח).

This is our campervan as caught by Yariv in our new super-zoom camera (Yariv is VERY happy with our camera).

ספינת קיטור שמשמשת להפלגות תיירים באגם איזה מאה שנה

 אלה מתרגלת לסנדלים החדשים שלה

חיכינו לקופץ הבאנג'י שיקפוץ – חלק ממסיבת רווקים – אבל הוא התמהמה – רמז לאשתו? – אז המשכנו הלאה. רכבל סקי קטן לקח אותנו עוד כמה מטרים במעלה ההר ומשם גלשנו ב-Luge שזה מעין גלשן עליו יושבים ונוסעים במורד ההר במסלול תוך שליטה חלקית על המהירות ועל הכיוון. מין בימבה-אקסטרים. לקחנו את הקטנים עלינו והגדולים קיבלו אחד לכל אחד וגלשנו. היה כל כך כיף שמיד עלינו שוב. הפעם התחלפנו בקטנים ויריב גלש עם נבו בעוד סלעית גולשת עם אלה. לסיכום הדעה היתה חד משמעית: הרבה יותר כיף לגלוש עם אבא, אמא פחדנית מידי.

We waited for the Bungee jumper to jump – as part of his bachelor party – but it took him too long so we moved on. A small ski lift took us up a little higher and from there we took the "Luge" which is a small sled that you can partially control its velocity and directions. We took the young ones in our laps and the older kids could each go by himself. It was so much fun that we immediately went up to do it again. This time we switched and Nevo went with Yariv while Salit took Ella. At the end the kids concluded that it was much more fun with dad, mom is too chicken for that.

חיפשנו לאכול גלידה כשסיימנו אבל רצינו גלידה אמיתית עם גביע וכדורים. אז ירדנו לעיר ומצאנו מקום שנראה מבטיח. הגלידה אמנם היתה סבירה אבל השירות היה כל כך איטי שבזמן שחיכינו יריב הספיק ללכת להזמין ולקבל המבורגר ב"פרבורגר" הסמוכה הנחשבת אך עמוסה.

We wanted to have a real ice-cream after the Luge (with a cone and different flavors to choose) so we went down to town and found a place that looked promising. The ice cream was fine but the service was SO slow that Yariv managed to order and receive a burger in the next door, well known and very busy "Fergburger".

אחרי הגלידה כבר היינו מורעבים לארוחת ערב, חזרנו לכיוון הקרוואן ומצאנו דוכן דרום אמריקאי חביב ביותר בדרך. הזמנו שניצל, נקניקיות (מאכלים דרום אמריקאיים ידועים) ולסלעית אמפנדה פירות ים שהיתה מעולה!

בחזרה לקמפינג החביב שלנו מצאנו משפחה אוסטרלית נחמדה על השולחן ליד החניה שלנו. החלפנו חויות על כוס קפה והבנו שלצערנו לא נוכל לעשות רפטינג בגלל הגיל של הילדים (כן, סלעית "ממש" התאכזבה).

After the ice cream we were starving for dinner.  On our way back to the RV we found a South American food stand. We had Schnitzel, hot dogs (well known South American food) and the best ever seafood empanada for Salit. Back in the campground we found a friendly Australian family on the picnic table next to our site. We joined them for a cup of coffee and found out that unfortunately we cannot do the rafting because of the kids' ages (Salit was "really" disappointed).

עוד יום בעיר האורות קווינסטאון נפתח בסיור בפארק הקיווי ליד הרכבל. זהו פארק נחמד שהוקם על המזבלה הישנה של העיר, וכולל בשטח קטן עולם ומלואו. את פנינו קיבלה מאורית אמיתית, ליז, עם קול של אלה פיצג'רלד (כנראה שהמאורים ממוצא תימני) בשני שירי קבלת פנים מאורים רבי עוצמה כולל ריקוד שכולל בעיקר נפנוף צמידים (טריק תימני ידוע). כולנו התרשמנו ונבו במיוחד היה מרותק לגמרי.

Our last day in Queenstown started with a tour of the kiwi park conservation. This very small park had everything we looked for. We had a warm Maori welcome by a great singer name Liz that has a voice like Ella Fitzgerald. She sang two Maori welcome songs and danced mostly with her hands. We were all very impressed and Nevo was especially amazed.

ליז המאורית מקבלת את פנינו

בסוף גם אמרנו לה שהיא שרה מדהים והיא הציעה לנו להצטלם ביחד.

At the end we told her that she has the most amazing voice and she suggested we will all take a picture together.

אחריה ראינו הדגמות של שלל ציפורים ייחודיות לניו זילנד כמו יונה ניו זילנדית טורקיזת-חזה, תוכים ניו זילנדיים, קיווי, ולקינוח לטאה ניו זילנדית, טואטרה, בעלת עין שלישית נסתרת במצח שאיתה היא רואה אור על-סגול. הלטאה כל כך ייחודית שהיא מהווה מחלקה נפרדת בזוחלים. גם הקיווי היא ציפור מטורפת – היא לא עפה, בקושי יש לה כנפיים, והיא מתנהגת ואוכלת כמו יונק. בגלל שהחיים על האי התפתחו במשך מיליוני שנים בנפרד משאר העולם בלי יונקים, כמה ציפורים "תפשו" נישות ביולוגיות של יונקים מבחינת אוכל והתנהגות. זה הכי קרוב להתעניינות בביולוגיה שהגעתי מזה שנים, אז נא להעריך (יריב כמובן).

After the Maori show we saw a demonstration of some of the unique New Zealand birds: parrots, pigeons, kiwis and a special lizard called Tuatara. This lizard has a hidden third eye in its forehead that can detect UV light. The kiwi is also a very interesting bird. It doesn't fly, hardly has wings, behaves and eats like a mammal. Because life on the island developed separately for many years, some birds took the biological niche of the mammals.

יונה ניו זילנדית

 נבו מחזיק ביצה של קיוי

טואטרה, לטאה ניו זילנדית

היום היפה משך אותנו לשכור אופניים לטיול לאורך האגם. אז אחרי פיקניק מהיר על הדשא שכרנו אופניים מסוכנות "הלטאה הכחולה" (Blue Lizard) שהיו מעולות (הטובות ביותר ששכרנו עד היום) כולל עגלה נגררת להובלת הקטנים (מצוין לכושר ל"הר לעמק", צור יהיה מרוצה). נסענו דרך העיר ודרך גני קווינסטאון בנוף ציורי בדרך עפר עולה ויורדת לאורך האגם, כשנבו ואלה מעודדים מהיציע בלהיטים משפחתיים כמו "אבא לא סוחב ב-ע-ל-י-ה". בלי לשים לב נסענו די הרבה, הילדים רכבו מדהים, כולל שקדי שזו הרכיבה הכי אינטנסיבית שלה עד כה, והחלטנו לעצור באחד החופים לגלידה. הבעיה, כמו שגפן הגדיר אותה, היא שהניו זילנדים כנראה לא כל כך מקשרים בין חוף לגלידה והיינו חייבים לנסוע איזה קילומטר בעליה לתוך העיר למצוא גלידה. הירידה הייתה קלה יותר אבל עם מגש גלידות ביד אחת הייתי צריך לנסוע לאט ובזהירות ולהתחמק מכל האנשים שעשו לי עיניים כשראו אותי עם המשלוח המיוחד. כמו שקורה הרבה פעמים כשנהנים, שכחנו לצלם...

Next we wanted to use the beautiful day for a bike ride. After a quick lunch on the lawn near the kiwi center we went into "Blue Lizard" agency and rented bicycles (the best bicycles we ever rented), including a small wagon for the young ones. We biked through town and onto Queenstown Gardens in a beautiful scenery and continued along the lake shore all the way to Frankton. Without noticing we biked a long way. The old kids were wonderful on the bikes, especially Shaked that this one was her first "real" bike ride. We wanted to have an ice cream before heading back. The problem, as Geffen put it, is that the kiwis don't do the connection between a beach and ice cream. So Yariv and Geffen biked into town about half a mile uphill to find the sweet treasure. The way down was much easier, but not with a tray with four different ice creams on it. 

נבו ואלה "מנמנמים" בעגלה מאחור 

אחרי הגלידה שהייתה ממש במקום רכבנו חזרה. ההרים כמובן היו גבוהים יותר והישבנים דואבים יותר בדרך חזרה... הקטנים כמובן נרדמו בעגלה מאחור. אבל הרגשנו גיבורים וצ'יפרנו את עצמנו בפיש אנד צ'יפס שהיה מומלץ בספרי הטיולים. הפעם, בניגוד לנסיונות הקודמים, הצליח לנו. הדגים, פירות הים וההמבורגר היו טריים וטעימים ולא נוטפי שמן ותפלים כמו בנסיונות הקודמים שלנו. הילדים התלהבו גם מהפוסטרים של להקות רוק ומונטי פייטון ומהמוזיקה (כשנכנסנו היה "רד הוט צ'ילי פפרס" אז גפן החליט ש"זה סימן" שזה המקום הנכון). בקיצור, סיכום מוצלח ליום מוצלח.

After the ice cream we biked back. The mountains were higher on the way back and butts are painful but we felt like heroes and went to eat some fish n' chips in a recommended place. This time we found it. The best place in NZ. The fish and the burger were fresh and tasty and were not greasy like all the other places we tried. The kids also liked the posters on the walls featuring all kind of old rock bends and Monty Python movies (the song played when we entered was of Red Hot Chili Peppers and Geffen thought it must be a sign that it is a good place). A very good end to a very good day.

בחזרה בקמפינג, שיחקנו עם הרכישה החדשה מפארק הקיוי – קיווים מעץ שצריך להעמיד אותם בשיווי משקל אחד על השני במגוון ווריאציות. הילדים כמובן המשיכו להתלהב מהטרמפולינה ואפילו יצרו משחקים חדשים עם ילדים ממשפחה הודית גדולה יותר משלנו (!).

Back in the campground we played with the new purchase from the Kiwi Center – wooden kiwis that you need to balance with all kind of possible variations. The kids, of course, did not miss a chance to jump on the trampoline, this time with kids from a bigger than ours Indian family.

התלבטנו האם להישאר ולעשות עוד אטרקציות שהעיר מציעה – לא חסרות כאלה – והחלטנו להמשיך צפונה לכיוון Arrowtown ו-Wanaka.

We were contemplating staying another day in Queenstown and doing some more of what the town offers, but decided to continue north toward Arrowtown and Wanaka.