משפחת צבאן מנופית, עם ארבעה ילדים. אבא
יריב, אמא סלעית, גפן (שזה טיול בר המצווה שלו למרות שהוא לא אוהב שאנחנו אומרים
את זה), שקד (שתהיה בת 10 בטיול, אבל לצורכי תשלום היא עדיין לא בת 10 ולפעמים
אפילו רק בת 8), נבו (בן 4.5) ואלה הקטנה בת שנה וחצי, טובת המזג והרגועה.
טוב, אז החלטנו לרדת לכמה חודשים מהרכבת
המהירה ולתפוש לנו קצת שלווה בניו זילנד על המים. "לשבת לקרוא ספר ליד
הבריכה", כמו שיריב אוהב לחלום. ניקח אותה באיזי, בניגוד לנטייה הטבעית שלנו.
נראה אם נעמוד בזה... יכול להיות גם שיש מתח מסוים בין "שלווה"
ל"ארבעה ילדים".
בכל מקרה, אנחנו נוסעים לטיול בקראוון
של חודשיים וקצת בניו זילנד ובסוף קינוח של שלושה שבועות בתאילנד.
והחלטנו לכתוב על זה בלוג.
המשימה הראשונה שלנו היתה להחליט על שם
לבלוג.
להלן כמה הצעות שעלו לשם לבלוג:
- הדרך לשם ובחזרה (There and back again) – לפי כותרת המשנה של
ההוביט. זה השם שהילדים הציעו והכי אהבו, אבל יריב אומר שזה נשמע קצת כמו ספר
על השואה או לפחות ביקור במחנה ריכוז.
- אמא ואבא איבדו את זה – אולי זה לא שם טוב לבלוג אבל זו בהחלט דעתם של כמה מחברינו הטובים
- משפחה על גלגלים – נחמד, אבל כבר קיים בלוג בשם הזה
- נמלים במכנסיים (Ants in the pants)
- קוצים בטוסיק – קצת יותר מדי אנאלי
- בורחים מהבית – שם לא רע, בעצם...
- Motorhome Schooling (כלומר, בית ספר בקראוון) – העניין הוא שאין לנו שום כוונה ללמד אותם שום דבר (אז אולי "Motorhome Unschooling") אולי חוץ מלגמול את אלה מחיתולים (זמן מעולה, זה בדיוק קיץ) וללמד את נבו לקרוא (הוא ממש מוכן לזה)
- מקום טוב באמצע שומקום (או מקום טוב בסוף העולם) - על משקל "מקום טוב באמצע"
- A Good Place Down Under
- אין מקום שהוא רחוק מדי – קצת יותר מדי שנות ה-80...
- הכי רחוק שאתה מגיע זה תמיד יותר מדי קרוב – מישהו אמר משהו על שנות ה-80?
לאחר דיון החלטנו ברוב קולות המבוגרים
ללכת על "שש על ארבע – Six Wheel Drive". תתחילו להתרגל...
