ג'ט לג

השעה 5 בבוקר ואני יושב בסלון הבית ששכרנו ל-5 ימים בקרייסטצ'רצ', על ברכיי אלה רואה פרפר נחמד בטאבלט ואני, בהסבת ימין (תנוחה מאד מומלצת על ידי ארגונומים) מקליד פוסט בבלוג. מ-3:20 אנחנו פה בסלון משעשעים את עצמנו. קוראים לזה בעברית ג'ט לג.

כשנחתנו והגענו לעיר, הכל היה שקט וריק מאדם אפילו יותר מנופית. קצת נבהלנו עד שהבנו שה-1 וה-2 לינואר הם ימי חג רשמיים בניו זילנד. סלעית יצאה לצוד והצליחה בקושי לקושש ארוחת ערב מתחנת דלק ופיצריה מקומית. וזה היה פחות או יותר הרגע האחרון במשך כמעט יומיים שבו כולנו היינו ערים באותו זמן. השילוב הקטלני של עייפות מהטיסה והג'ט לג הכריעו אותנו לשעות של שינת בול עץ ושעות של ערנות בלתי מוסברת בשעות מטורפות לסירוגין.

בין לבין יצאנו לפארק "האגלי" (Hagley Park) שלידנו. פארק עירוני גדול עם השילוב הרגיל של נהר, ברווזים, גשר ציורי, וכל הדברים המאוסים האלה.

תמונות מפארק "האגלי" בקרייסטצ'רצ'

 אחרי טיול עם הילדים יצאתי לחנוך את הפארק בריצה סביבו (6.5 ק"מ) לצלילי תחנות הרדיו המקומיות – לא רע בכלל, חוץ מתחנה אחת שמתעקשים לקרוא שירה בין שיר לשיר. זה היה נראה להם כנראה פורמט טוב: שיר רוק קצבי, ואז פואמה דיכאונית של 5 דקות על התנכרות החברה, ואז עוד איזה שיר רוק טוב. הם כנראה בונים על זה שקשה להחליף תחנה כשאתה רץ ב-10 קמ"ש.

ריצת בוקר סביב פארק "האגלי"

בשלב הזה הסוללות התחילו להגמר לנו בשלל מוצרי האלקטרוניקה ששימשו אותנו היטב בלילות הג'ט לג הארוכים אז היה קריטי להגיע לקניון שהיה במרחק 3 ק"מ לקנות מתאם שקע חשמלי. אז "השאלתי" אופניים שהיו בחנייה (התלבטתי קצת אבל אז שאלתי את עצמי "מה שולי היה עושה במקרה כזה?") ונסעתי לקניות כמה מוצרי יסוד כמו חלב, לחם, מתאם שקע חשמלי וכרטיס סים ניו זילנדי (קניתי סים של טלקום נ"ז telecom nz ב-5$ עם 500 MB לחודש ב-19$, נקווה שזה יספיק).

למחרת בבוקר, אחרי לילה מוטרף נוסף, יצאתי שוב לפארק והפעם לציד קאשים בפארק (יבול של שני קאשים, כשהשלישי הצריך טבילה בנהר ולכן ויתרתי עליו). בהמשך היום (בפוסט אחר) הקאש השלישי באותו יום.

ג'יאוקאשינג במרכז קרייסטצ'רצ'