המסע לקרייסטצ'רץ – Our journey to Christchurch, NZ

את מסענו התחלנו נרגשים ורענננים בשדה התעופה בן גוריון:

We started our journey fresh and excited at Ben-Gurion airport in Israel:

הקטנים התלהבו מפינת המשחקים בטרמינל (באמת מושקעת). הגדולים התלהבו מקניית אוזניות בדיוטי פרי. מסכנים - הם גרים בנופית וכמעט לא רואים קניונים אז הקניון בנתב"ג זו ההזדמנות היחידה שלהם.

(המלצה: להעלות טרולי כתיק יד זו דרך טובה להעלות הרבה מטען למטוס)

אחרי 11 שעות טיסה, שאת רובן ישנו, הגענו לבנגקוק, שאפילו שדה התעופה שלה (שאת שמו ניסינו ללמוד לבטא, ללא הצלחה מרובה) הוא יפה ביותר. נבו החליט שהוא רוצה להישאר לטייל בתאילנד עכשיו.

בשדה התעופה בתאילנד יש הרבה סחלבים שסלעית התלהבה מהם.

ראוי שישימו שלט בכניסה לתאילנד: "מידע אלרגני: מדינה זו מכילה בוטנים".

After 11 hours on the plane (we slept most of them) we arrived to Bangkok, Thailand. The airport (which we tried, without a success to learn how to pronounced its name) is so beautiful that Nevo wanted to stay and travel in Thailand now. They should add a warning in the entrance to Thailand: "this state contains peanuts".

אחרי עוד 11 שעות טיסה ערניות במיוחד כבר לא היינו כל כך רעננים כשהגענו לאוקלנד, ניו זילנד. טחנו סרטים ב-VOD של תאי (המלצה: הסרט החדש של וודי אלן "לרומא באהבה" מפתיע לטובה). אז כל הילדים נרדמו על הרצפה בטרמינל באוקלנד בזמן שאחותם לא וויתרה על ההזדמנות לאכול משהו:

After 11 (awake) hours  in the second flight, we arrived to Auckland, New-Zealand. Of course we were not that fresh anymore. The kids fell asleep at Auckland terminal floor, while Ella did not miss the chance to grab something to eat.

(בכלל הילדים אכלו בסדר: גפן ואלה זללו ונבו ושקדי צמו כך שבמממוצע אכלו בסדר...)

מסענו עדיין לא תם, ולפנינו עמדה עוד טיסה אחת קצרה לקרייסצ'רץ' שבאי הדרומי של ניו זילנד. בטיסה הזאת ראינו את הוראות הבטיחות של אייר ניו זילנד בסגנון "הוביט" ונרדמנו כולנו עד הנחיתה שעה וחצי מאוחר יותר. הילדים היו כל כך עייפים שנרדמו על כל ספסל שנקרה בדרכם, עד שעלינו להסעה (super shuttle) (לא הזמנו מראש הסעה אבל לא היתה בעיה) לבית המקסים שלנו.

בפרק הבא "כריסטצ'רצ' - יש מקום שקט יותר מנופית?".

Our journey did not stopped there, we faced one more short flight to Christchurch, on the southern island of New-Zealand. We boarded the flight, saw the safety instructions of Air New Zealand that were filmed as "The Hobbit", and instantly fell asleep until landing. The kids were so tired that they slept on every bench in the airport. We took the "super shuttle" and arrived to our lovely house

http://www.youtube.com/watch?v=cBlRbrB_Gnc