Southern Thailand - Beaches and Islands

דרום תאילנד – בין חופים ואיים

Southern Thailand – beaches and islands 

כמעט ויתרנו על ירידה דרומה (שוב), כי "מה כבר נעשה שם, בטן-גב?". מזל שלא הקשבנו לעצמנו. טסנו לפוקט שעל חוף ים אנדמן ומשם לקחנו מונית לעיירת התיירות אאו-ננג (10 דקות מהעיר קראבי). הנוף שקיבל את פנינו היה של צוקי אבן ענקיים המתנשאים מעל העירה ותוחמים אותה ממזרח ומצפון. התמקמנו במלון שהיה קצת רחוק מחוף הים ומהעיר אבל ממש מתחת לצוקים בשם Phu-Petra. קיבלנו בונגלו מפנק ביותר ומיד יצאנו לנפוש בבריכה.

We almost skipped Southern Thailand (again), because "it is not like us to spend time on the beach". Luckily us we didn't follow our instincts. We flew to Phuket, on the shores of the Andaman Sea and took a taxi to Ao-Nang (10 minutes from Krabi). Huge limestone cliffs welcomed us to Ao-Nang. The cliffs rise above the little town on the north and east. We found our resort, Phu-Petra, to be right below the cliffs. The view was breathtaking. We checked into a huge and comfortable bungalow, put on our swimming suits on and went out to play in the pool. 

למחרת נסענו לעיר במטרה לקחת סירה לחוף שקראנו עליו Phra-Nang –Beach, שאומנם מחובר ליבשת אבל בגלל הצוקים אין אפשרות להגיע אליו דרך היבשה. עלינו על סירת זנב ארוך (Long-Tail) ושטנו דרך חוף ריילי (שעוד נחזור אליו בהמשך) לחוף פרה-ננג. הגענו לגן העדן. צוקים נישאים מתוך המים החמימים והשקטים להפליא, ג'ונגל עבות בקו החוף (עם מסג'יסטיות שמחכות לתיירים מתחת לעצים בצל) וסירות שמגישות ארוחות תאילנדיות, פירות וכמובן – שייקים. התמונות מעבירות מקצת מהקסם של המקום. לא יכולנו להתנתק, נשארנו עד השקיעה ואז לקחנו סירה בחזרה לאאו-ננג (גם השייט בסירות ארוכות הזנב בחושך הוא הרפתקאה בפני עצמה).

The next day we explored the nearby beaches. We took a long-tail boat to Phra-Nang beach. This beach, located at the tip of the Railey peninsula is connected to the mainland by the huge cliffs so it is only reachable by a boat ride. We found paradise. Huge cliffs rise from the calm, warm water, thick jungle on the beach (one can get a Thai Massage under the trees) and boats serving Thai food and fruit shakes. The pictures capture a bit of the magic of the place. We didn't want to leave so we stayed there to see the sunset and then took the boat back to Ao-Nang (sailing in a long-tail boat in the dark is an attraction by itself).  

מאד מקובל באיזור זה לשוטט קצת בין האיים באיזור. הזמנו סיור של כמה איים ליום המחרת ואכן יצאנו מוקדם עם עוד עשרות תיירים לאיזור האיים קופיפי. התחלנו בעצירה קצרה בחוף הבמבוק.

It is highly recommended in this area to take a cruise between the local islands. We booked a cruise on the next day and sure enough we were picked up early in the morning from our resort and took a yacht to the Ko Phi Phi area. We first stopped for a quick swim in the Bamboo beach.

משם שטנו לקופיפי-לה (הקטן). אי לא מיושב בו ראינו איזור עם הרבה קופים ואחר כך הגענו למקום שבו צולם הסרט "האי". המקום יפהפה ואני בטוחה שהיה ריק לגמרי כשצילמו את הסרט. במקרה שלנו עגנו לא פחות משלושים יאכטות תיירים בחוף ובאיזור הקטן שסומן לרחצה התגודדו מאות אנשים.

We then continued to Ko Phi Phi Leh (the small). This island has no human residents but many wild animals like monkeys live there. We stopped in a beautiful bay that was the prime location for the movie "The Island". I'm sure that the place was empty when they filmed there. In our case, about 30 or so tourist yachts dropped their passengers on the beach and all of us swam in the small swimming zone.

באותו מפרץ עצרנו בהמשך כדי לשנרקל ולראות את העולם התת מימי. הצלחנו ללמד את גפן ושקד לשנרקל והם נדלקו על הרעיון לגמרי ונהנו מכל רגע. נאלצנו להבטיח להם שנירקול גם באילת – ידין – באחריותך! נבו ואלה נהנו להיות איתנו במים העמוקים בלי קשר לדגים.

In the same bay, the boat stopped in the deep waters for snorkeling. Geffen and Shaked learned the trick quickly and enjoyed every moment. Nevo and Ella enjoyed the swim without looking at the underwater world.

את ארוחת הצהרים אכלנו באי קופיפי-דון (הגדול). האי הזה נפגע קשות ביותר בצונאמי של 2004. היום אין זכר להריסות. האי שוקם לגמרי ונראה בדיוק כמו לפני הצונאמי מלבד הבדל אחד בולט. לכל הבתים שלהם יש קומה שניה, יש מדרגות חיצוניות שאפשר במהירות לעלות בהן במקרה הצורך. אחרי ארוחת הצהרים שוטטנו קצת לאורך החוף וחזרנו עייפים ביותר לאאו-ננג.

We had lunch at Ko Phi Phi Don (the big). This island was badly damaged by the 2004 Tsunami. Since then, the island was renovated and it looks exactly as it did before the big wave, except for one difference, all the houses with a second floor have external staircases so one can climb very fast upstairs. After lunch we all slept the way back to Ao-Nang.

את היום שאחרי החלטנו להקדיש לבטן-גב ליד הבריכה. במקביל ובעצלתיים גם ניסינו לדחות את הטיסה בחזרה בעוד יום. אחרי שהשתוללנו כהוגן בבריכה ונחנו בצהרים, יריב שכר טוסטוס שנוכל להגיע בקלות לעיר. יצאנו שוב לחוף האהוב אלינו – פרה ננג. הפעם הלכנו לאורך החוף לראות את המערה על שמה נקרא החוף. האגדה מספרת על רוחה  של נסיכה הודית (ומכאן השם – פרה ננג – הזרה) שנתקעה במערה. הרוח שמרה על יורדי הים והם, מצידם, השאירו לה מנחות פאליות.

The next day we tried the "day by the pool" concept. We also tried to extend our stay in the south in a day. After a few hours of soaking in the pool and sleeping in the room, Yariv hired a scooter to get to town easily. We went back to the beach to go to our private paradise, Phra-Nang Beach. This time we walked the beach to see the cave that gave the beach its name. The legend goes about an Indian princess (Phra-Nang means the foreigner) that was stuck in the cave and her spirit kept the sailors safe. To keep the spirit happy, sailors put phallic statues in the cave.

אחרי הביקור במערה עברנו לצד המזרחי של חצי האי לחוף ריילי המזרחי. בדרך נבו מצא אגוז קוקוס אבל קוף חטף לו אותו ונבו נבהל מאד. החוף המזרחי יפה מאד אבל לא מתאים לרחצה בגלל עצי המנגרובים הצומחים במים. גם סירות לא יכולות להתקרב לחוף וראינו טרקטור רתום לעגלה שמעביר את התיירים לסירה שחיכתה כמה מטרים בתוך המים.

We then walked to eastern Railey beach. On the way Nevo found a huge coconut. A monkey came down from the trees and grabbed the coconut from Nevo's hand, and scared him to tears. The eastern beach is beautiful but not suitable for swimming because of the mangroves that grow in the water. For the same reason, boats cannot approach the beach and we saw a tractor pulling a cart full of tourist to a boat waiting a few yards from the beach.

המשכנו דרך קומפלקס של מלונות ובונגלוס לחוף ריילי המערבי לראות את השקיעה ולאכול ארוחת ערב. היה קסום ביותר. בחזרה באאו-ננג (שוב, נסיעה בחושך בסירות ארוכות הזנב) ראינו עששיות עפות בשמים. מצאנו מוכר עששיות שעזר לנו לכתוב על העששית מנייר שקנינו ואז להבעיר אותה ולהעיף אותה מעל החוף. כמו כוכבים בוערים בשמיים.

We crossed the complex of hotels and bungalows to the Western Railey Beach to watch the sunset and have dinner. It was magical. Back in Ao-Nang (again, sailing back in the dark in a long-tail boat), we saw lanterns flying in the air. We found the guy that sold them and he helped us write our names on the lantern and then light it and fly it in the air off the beach. It looked like a burning star in the sky.

למחרת שכרנו רכב שאיתו נוכל לטייל באיזור. הניווט לא היה פשוט אבל הצלחנו להגיע לבריכת האיזמרגד (Emerald pool)  שנוצרה ממי נהר שזורם בתוך ג'ונגל. להגיע למקום הולכים כקילומטר וחצי על גשר נמוך מעץ בתוך הג'ונגל של מנגרובים ושאר צמחי מים. המקום חביב מאד אבל החום הגדול במקום והצפיפות האין סופית (הגענו בסוף השבוע וכל תושבי האיזור הגיעו לבריכה) הבריחו אותנו בחזרה לאאו ננג. מאחר והנסיעה לקחה כשעתיים, הגענו אחרי צהרים עייפים ביותר. בערב ניצלנו את הרכב ויצאנו לאכול במסעדה מומלצת בעיר שהיתה קצת מרוחקת מהמרכז. המסעדה היתה מעניינת ביותר והגישו בה כל סוג מאכל ים העולה על הדעת, ישירות מאקווריומים שהיו מוצגים בכניסה. הילדים בילו את רב הזמן בבהיה בחיות המשונות באקווריומים. בשלב מסוים גם היתה הופעה חיה כך שזאת היתה אחת הארוחות אם לא ה...

The next day we rented a car to travel around. It wasn't very easy, but we managed to navigate to the Emerald Pool. This pool is made of a river that runs in the jungle. A one mile boardwalk leads to the pool through a jungle of mangroves and all kind of water plants. The pool is beautiful and deep enough to swim but the heat and the crowds (it was the weekend and everyone that lives in the area was there) drove us back to have lunch at the entrance and go home. We took advantage of the car and had dinner in a recommended restaurant that is located a bit off town. The restaurant serves every seafood imaginable (and some that we didn't recognize) fresh from aquariums at the entrance. The kids spent most of time staring at the creatures in the water. A live show accompanied dinner (super delicious). This was the best place we ate in…

  

בינתיים הזמן עבר והגיע ליל הסדר. מה עושים? את ההגדה שסחבנו איתנו כל הטיול השארנו בבנגקוק (שחשבנו שנחזור אליה בזמן) ואין שום בית חבד או אפילו תיירות ישראלית בסביבה הקרובה. טוב, מתחילים לאלתר. הוצאנו מהאינטרנט רשימה של צלחת הסדר והתחלנו לחפש. במקום מצות הזמנו צ'פאטי (לחם הודי עשוי ללא שמרים) במסעדה הודית מקומית (את רוצה רק צ'פאטי גיברת?). בשביל חרוסת הלכנו לדוכן שייקים וביקשנו שייק מנגו, תפוח וקשיו – ללא קרח (יצא מעולה!). קנינו נוטלה שיהיה מה לשים על המצות-צ'פאטי והזמנו במלון את כל שאר המרכיבים. ההזמנה במלון גם לא היתה פשוטה כשרציתי 5 ביצים קשות, עוף מטוגן (קיבלנו פיסות עוף מטוגן קטנות במקום פולקע – אבל זה סיפק אותנו), כרוב למרור, ג'ינג'ר לחזרת וסלרי ככרפס. היינו מסודרים. קראנו את ההגדה בחדר מתוך הטאבלט ואכלנו ארוחה גדולה ומשובחת (ללא נודלס!) במסעדת המלון.

Time passes by and it was the Seder Night of Passover. What do we do? Originally we planned to celebrate in Bangkok where we could buy Matza bread and all the rest of the Seder plate at the Chabad House. We even brought a Haggadah with us but left it in Bangkok. Okay, we can improvise. An Indian restaurant was a good place to buy Chapatti which is a bread of flour and water without yeast – that was our Matza bread. A local fruit shakes stand provided a shake of Mango, Apples and Cashew nuts (no ice) so we had a Haroset. We ordered the rest of the ingredients in the hotel. It wasn't easy to explain that I want 6 hardboiled eggs, fried drumsticks (they gave us pieces of chicken breast but that was fine), live ginger, cabbage leaves and celery. Now we had everything. We read the haggadah of the tablet and had a huge dinner (noodles free) in the hotel.

בכך נגמר זמננו באיים, נסענו בחזרה לפוקט (שעתיים) ובכאב לב גדול טסנו לבנגקוק. חזרנו למלון החביב עלינו לעוד שני לילות לפני שנגמר הטיול וחוזרים לארץ. חשבנו שנקדיש את הזמן לקניות אחרונות וסידורים ונבלה כל דקה פנויה במזגן של הקניונים הגדולים, אבל נשארו עוד שניים שלושה אתרים שפיספסנו והיינו חייבים להשלים. בערב יצאנו לאכול ברחובות של הרובע הסיני שהיה קרוב למלון שלנו. כשירד החושך נהיה כבר מאד צפוף בדוכנים ואוכלים. אכלנו מכל הבא ליד וקינחנו (איך לא?) ברוטי בננה וביצים וחזרנו למלון מותשים.

And then it was time to leave. Heartbroken, we drove back to Phuket and flew to Bangkok. We went back to our favorite hotel for two more night before going back home. We thought we would spend the rest of our time shopping in the big, air-conditioned malls, but there were a few sights that we missed. We went to find dinner on the street of the nearby China Town. The streets were very crowded with stands and eaters with dark. We ate everything we could try and finished with eggs and bananas Rotti (southern Thailand pancake) and went back very tired.

   

למחרת התחלנו בוואט ארון שיושב על הנהר. המקדש, עם הצ'די (המגדל המרכזי), נבנה ע"י המלך רמה השני, במקור מחימר. הגאון לא לקח בחשבון גשם. הצ'די פשוט נמס לגמרי אחרי זמן קצר. הוא נבנה בשנית, הפעם מחומרים עמידים לגשם וצופה בחתיכות קטנות של חרסינות. אפשר לטפס למעלה במדרגות (יותר דומה לסולם) חיצוניות להשקיף על הנוף. הטיפוס היה מפחיד אבל הנוף שווה. גם שכחנו כבר כמה חם ולח בבנגקוק.

In the morning we started at Wat Arun. This temple, built on the banks of the river by Rama the second, with its huge Chedi (tower) was originally built out of clay. The very clever king did not think about the rain. The Chedi melt down a short while after and was re-built out of water resistant materials and is covered in small pieces of china. We climbed up the very scary stairs at the external side of the Chedi (it was more like a ladder than stairs). The view is very nice from the top though the climb reminded us how hot and humid it is in Bangkok.

  

נשאר לנו עוד מקדש אחד מרכזי שלא הספקנו לראות (מתוך מאות המקדשים המומלצים). המקדש, וואט טראימיט, מכיל את פסל הבודהה מזהב הגדול ביותר בתאילנד. הילדים כבר היו מנוסים במקדשים. הם ניגשו מיד לקנות את חבילת התפילה הכוללת קטורות, נר להדלקה ופרח לוטוס. אחרי שבירכו כראוי (בעזרתו של נזיר מקומי), הדליקו את הקטורות. במקום גם עמדה מוכרת ציפורים. אומרים שאפשר לבקש משאלה כשמשחררים ציפורים לחופשי. אז קנינו ממנה כמה ציפורים ושיחררנו אותן. לדעתי היא תופסת את אותן ציפורים בחזרה עם פיתויי אוכל מיד אחרי שהן משתחררות. נכנסנו לתוך מה שחשבנו כמבנה המרכזי, שם ישב נזיר, בירך את הנכנסים והתיז עליהם מים קדושים. לסיום הנזיר קשר סרט לבן לידיהם של המאמינים. כמובן שכל הילדים רצו סרט כזה אז גם יריב הצטרף (רק לי זה הזכיר את הסרטים האדומים מהכותל?).

One last recommended temple we wanted to see is Wat Traimit with the largest Buddha in Thailand made out of gold. The kids, already experienced with temple visits, bought a package of a Lotus flower, incenses and a candle to light them. After the blessings, they lit the candle and the incenses and put the flower in its pot with the help of a local monk. At the stairs, a lady sold out birds. They say that if you set free the birds you can ask a wish. So we bought 4 birds and set them free. If you ask me – she probably catches them back with food temptations…we entered what we thought was the main temple. We were a bit disappointed of the Buddha that wasn't that impressing but the monk that splashed water on the believers caught our attention. He put a white string on everyone's wrist that stayed there for weeks.     

כשיצאנו מהמקדש הבנו שבעצם טעינו ופסל הבודהה המוזהב יושב במקדש שלידינו. הפנו אותנו למעלית סמוכה ואז עלינו למעלה וראינו אותו. באמת מרשים. כבר היינו רעבים והחום הכריע אותנו סופית אז במאמץ רב הצלחנו למצוא מונית שתיקח אותנו לקניונים. את ארוחת הערב שוב אכלנו ברחוב בדוכן שלא כל כך הבין אותנו. ביקשנו ללא בוטנים ולא חריף, אז קיבלנו אקסטרה משניהם.

Going out the temple we found that we were mistaken and the Golden Buddha is next door. We found an elevator that took us up to the temple and saw it. Impressing. By then we were hungry and hot so we found a taxi cab (not easily though) that took us to the malls. Again, we had dinner in the street in a stand that didn't understand what we are asking. No peanuts, no spicy was translated to extra peanuts extra spicy. Go figure.

את היום האחרון תכננו להעביר בסרט ואחר כך בקניות אחרונות. יצאנו קצת מאוחר מהמלון כדי להגיע לקניון בו הוצג הסרט שרצינו לראות רק כדי לגלות שהסרט התחיל מוקדם יותר ממה שפורסם והוא בכלל לא מתאים לילדים קטנטנים. מאוכזבים הסתובבנו סתם בקניון ואז עברנו לקניון אחר וסיימנו את קניות המזכרות למיניהן. אכלנו ארוחה אחרונה וחגיגית במסעדה שמאחדת הרבה מאד סיגנונות וכולם מאד טעימים. בערב אספנו את כל טפנו ומטלטלינו ונסענו לשדה התעופה. נגמר הטיול וכולנו כבר רצינו לחזור ולראות את כולם אבל גם היינו מאד עצובים שנגמר. היה טיול מאד עשיר בחוויות. בסדר – התחלנו לתכנן כבר את הטיול הבא.

 We planned to go to the movies on our very last day. We left the hotel a bit late to go to the mall that has the right cinema only to find out that the movie started earlier than published and it is not a kids movie. We spent the day doing the last souvenir shopping at the malls. Then, we had our last dinner at a local restaurant that serves food from all around the world. In the evening we packed all our belongings and kids and took two taxis to the airport. The trip was over and everyone missed our family and friends back home but at the same time did not want the trip to be over. It was an experience rich trip. Not to worry though, we are planning our next trip already.