התרגשות לפני הטיול

לנסוע לשלושה חודשים עם משפחה בעלת שש נפשות. יש לזה הרבה תיאורים : דחוס, מעצבן, יקר, מדהים, מהנה, קשה, מוזר, מהמם, גורם להרבה אנשים לקנא, מיוחד, חוויה של פעם בחיים, אדיר או בקיצור: אלוהים תעזור לי!!!. אמרו לי לא פעם ולא פעמיים "אולי תקחי אותי במזוודה?" אז בתשובה לזה: לא!!! (אין מקום וזה יהיה משקל יתר) אני לא מוכנה שיהיה לי איש או ארבעה בתוך התיק שלי, לא יהיה מקום לספרים (מאוד חשוב!). איזה כיף, עוד שבוע אני טסה! מדהים כמה מהר השבוע עובר, והנה אני אהיה בניו זילנד בכלום זמן. אי פעם הייתם בתוך קרוון? אם כן אז תודו שזה מדהים, אמנם מאוד דחוס, אבל מדהים! בקרוון יש שלוש מיטות זוגיות אז אנחנו חלקנו את זה ככה: במיטה הגדולה ביותר (מאחור) ישנים ההורים, במיטה שנפתחת מהשולחן אוכל ישנות אלה ואני, ובמיטה שמעל מושב הנהג (קבינה) ישנים נבו וגפן. נשמע צפוף, נכון? אם אתם חושבים שזה צפוף אז נכון, זה אכן צפוף. נכון שנשמע שאני רק מקטרת ושאני לא אהנה, אבל לא, אני מתרגשת מאוד ויש לי טבלת יאוש כבר מאז שהיה עוד 78 ימים לטיול. בהמשך אני אכתוב לכם שירים (דקלומים) שאני אכתוב אי שם על ההרים הגבוהים של ניו זילנד או על הפילים המקושטים בתאילנד. גפן אמר שאני רק מקטרת ואפילו לא בצורה הומוריסטית כלומר כדאי לי או לקטר כך שזה יהיה מצחיק או לדבר על כמה שאני מתרגשת לקראת הטיול בצורה הומוריסטית/לא הומוריסטית. אני קצת עייפה מכל ההכנות לטיול ומכל הלחץ הזה וגם מההשלמות בביה"ס אבל זה שווה את זה. עדיף להיות על קצה הר בניו זילנד מאשר לשבת ליד השולחן כתיבה ולעשות שיעורי בית, אתם מסכימים איתי? טוב, אז קצת מוזר כמה פעמים אנחנו מזכירים את הטיול אבל תחשבו על זה: טיול של שלושה חודשים לניו זילנד ותאילנד על חשבון ההורים זה מדהים!!! בסך הכל זה די קשה לתכנן את הטיול: באיזה מסלולים נטייל, באיזה מסעדות נאכל, באיזה קמפינג או מלון נישן ומתי נעצור כדי להקיא. אני מקווה שההורים שלי צדקו והבלוג הזה הוא רעיון טוב ושתקראו אותו יותר מפעם בחודש.